#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כב: 1 'מי שהיה כותלו סמוך לכותל חברו לא יסמוך לו כותל אחר' קמא היכי סמיך?<p dir=""rtl"">ומדוע אסרו לסמוך?</p>"	אביי אמר ה&quot;נ תני הבא לסמוך לא יסמוך אלא אם כן הרחיק ד' אמות. הקשה רבא מי שהיה כתלו קתני, לכן ביאר מי שהיה כותלו רחוק מד' אמות ונפל לא יסמוך עכשיו את הכותל החדש תוך ד' אמות דדושא דהכי מעלי להתם (כך גרסתנו וגרסת תוס' וביאר הרשב&quot;א דקמ&quot;ל אף שכבר זמן מרובה היה דוושא, והביא את גרסת הגאונים שלא גרסו ברחוק ד' אמות ונפל ומבארים שהיה בתוך ד' ברשות ורוצה להוסיף עכשיו עוד כותל וע&quot;ש בפי' הרמב&quot;ם פי' אחר לגרסא זו).	בבא בתרא כב:		ב'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כב: 2 האם צריך להרחיק בבנית כותל ד' אמות מכותל חברו בגינה וחצר [בעיר חדשה ובישנה]?<p dir=""rtl"">(ומה הדין בבית?)</p>"	"בעיר חדשה - צריך להרחיק בין בחצר ובין בגינה, בעיר ישנה - בגינה צריך להרחיק, אבל בחצר אם בא לסמוך סומך.<p dir=""rtl"">(בית - לר&quot;ת דינו כגינה, או משום שמניחים כלים סמוך לכותל או שאין בו רבים, ולר&quot;י דינו כחצר.)</p>"	בבא בתרא כב:		ב'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב: 3 כמה יש להרחיק כשבונה כותל מול חלונות חברו, ומדוע אין לחוש כאן מצד הכותל שיש להרחיק ממנו ד' אמות?	"אם בא כנגד הכותל בין כך יש להרחיק ד' אמות משום הכותל שמונע ממנו דושא.<p dir=""rtl"">בבא מן הצד שאינו מזיק לדושא, מצד הכותל אין בעיה אלא משום החלונות, על כן אם בא משני צדדים אמרה המשנה שיש לו להרחיק ד' אמות בין מלמעלה בין מלמטה בין מכנגדן. ברוח אחת על זה דברה הברייתא ואמרה מלמעלן כדי שלא יציץ, מלמטה כדי שלא יעמוד ויראה, מכנגדן כדי שלא יאפיל וביאר ייבא חמוה דאשיין בר נדבך בשם רב כדי שלא יאפיל (גרסת הרי&quot;ף והרא&quot;ש וכמה טפח) ומבאר ר' זביד במדיר את כותלו (עושהו בשיפוע) כדי שלא יציץ (לרש&quot;י ותוס' אפ' בגבוה ד' אמות, ולר&quot;י מגש והרמב&quot;ם רק בברייתא שלא הזכירה שיעור אבל במגביה ד' אמות אינו צריך להדיר את כותלו).</p>"	בבא בתרא כב:		ב'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כב: 4 'מרחיקין את הסולם מן השובך ד' אמות כדי שלא תקפוץ הנמיה' האם אזלא גם כר' יוסי הסובר שעל הניזק להרחיק את עצמו ומדוע?<p dir=""rtl"">(האם שאר המשניות בפרק אזלו כר' יוסי?)</p>"	"משנתנו אפ' לר' יוסי, דמודה ר&quot; בגירי דידיה, והכי דלמא בשעה שמניח את הסולם יש עליה נמיה שקפוץ. ואף דהוי גרמא בנזקין, ש&quot;מ גרמא בנזקין אסור.<p dir=""rtl"">(לרש&quot;י הרבה משניות בפרק דלא כר&quot;י, ולר&quot;ח כולם כר&quot;י והוו גירי דידיה וביאר תוס' שהנזק נעשה מיד כגון שמיד א&quot;א לדרוך שם ומונע הדושא &lt;ורש&quot;י ביאר גירי דידיה שבא מידו אם כן בכותל לא בא מידו מה שאין כן לתוס' הפי' שבא מיד&gt;.)</p>"	בבא בתרא כב:		ב'
